הגורם האנושי מסוג זה, המוכן לעשות הכל תמורת אדמה, היה אחד המרכיבים החשובים להצלחת המפעל הציוני על ידי הקמת קיבוצים כאמצעי התיישבות ויצירת קשר אורגני בין היהודי לאדמה.
כיום קמה תנועת התנחלות בגדה המערבית, המכנה עצמה “נערי הגבעות” ומזהה את עצמה כחיל החלוץ המשלים את משימת ההתנחלות שהחלו בה אבותיהם. עם זאת, הם נובעים מאידיאולוגיות דתיות שסובבות, לדבריהם, סביב ההבטחה האלוקית שנקראת ארץ ישראל. הראשונים היו עובדי שמאל.
נערים אלה לובשים חולצות שעליהן כתוב בעברית “בכל מקום שהמחרשה עוברת, שם עוברים גבולותינו” וציטוט זה לקוח מציטוט של אחד מחלוצי העלייה הציונית השנייה, יוסף טרומפלדור, שעלה לארץ ישראל בשנת 1912, שם הפכה אמירתו לאחת הסיסמאות של התנועה הקבוזית שלקחה על עצמה את מלאכת ההתיישבות באותה תקופה.
”בנות הגבעות” רועות צאן ובקר, מעבדות ושומרות על יישובים. הם גם ממלאים תפקיד חשוב: לעקור פלסטינים מבתיהם על ידי תקיפת כפרים פלסטיניים שבהם הם הורגים וגונבים, ובכך למעשה להשלים את מה שיצחק בן-צבי החל כשהקים את השומר בתחילת המאה העשרים, שהיה אז אחראי על שמירה על יישובים יהודיים, תקיפת כפרים פלסטיניים והרג אנשיהם.
שליטה צבאית ומדינית לבדה אינה מספיקה להשלמת פרויקט זה, והיא יכולה להיות מושגת רק באמצעות מתנחלים, צאנם ומשקיהם, הדוחקים פלסטינים לאדמותיהם ולרכושם ושוללים מהם בהדרגה.
על אילו אמנות ומו”מ אנחנו מדברים מול מה שקורה, ואנשים כאלה תורמים למניעת הקמת מדינה פלסטינית על ידי מניעת יצירת רצף גיאוגרפי בין חלקי כפרים וערים פלסטיניות על ידי יצירת מאחזים שמנתקים את הקרקע ובכך מחסלים את הרצף הזה??
היום, במלחמתו בעזה 2023-2024, בעיתון הארץ ב-24 בינואר, אנו מקבלים ידיעה שכותרתה: “צבא הכיבוש שוקל לחמש את נערי הגבעות בטילים נגד שריון”.
צעד זה, בנימוק של חשש מחזרה על תרחיש ה-7 באוקטובר בעוטף עזה, מגיע על רקע התגברות האינטנסיביות של עימותים ועימותים בין ההתנגדות לצבא הכיבוש בגדה המערבית, המבשרת על פריצתה של אינתיפאדה חדשה.