تخطى للمحتوى

המלחמה בעזה - רק מלחמות?!

Published: at ٠٦:٥١ ص

התנועה הציונית נקטה במערכת של שקרים ומיתוסים וקידמה אותם כדי להצדיק את הפרויקט שלה הקשור לקולוניזציה של פלסטין.ההיסטוריה של השקרים הללו הומצאה באירופה, כולל לידתו של השיח הקורא לזכות היהודים על אדמת פלסטין.

היא הפיקה תועלת מקידום השקרים והמיתוסים הללו ליצירת לאומיות חדשה הטעונה בקולוניזציה של פלסטין בטענה שהיא שייכת להם כעם יהודי, וכי העם הפלסטיני אינו אלא עם חירום שבא מכאן ומשם ואין לו שורשים בפלסטין.

מכאן פעולות טרור במטרה לכבוש את הארץ. לאחר הקמת מה שנקרא מולדת, שהוקמה על חורבות התושבים הלגיטימיים ובעלי הארץ על ידי אימוץ מלחמות כדי להגן על מולדת זו, הוא הפתרון.

מבחינתם, המלחמות האלה הן רק מלחמות נגד מה שהם כינו פשיעה נגד בעלי הקרקע, כי הם באו לשקם אותה ולהגן עליה. כאן, האויב הציוני ביצע מעשי טבח בנשקו, ולאחר מכן טען לטהרתם בכל פעם שמישהו האשים אותו שהוא אויב טרור, רוצח ילדים ומבצע מעשי טבח.

כאשר הם מתפארים במה שהם מכנים ארץ ישראל, המונח תנ”כי (מה שנקרא התנ”ך), אנו משיבים שמונח זה אינו מוזכר בתנ”ך, ואפילו המונח ירושלים שנתנו לירושלים לא הופיע אפילו פעם אחת בתורתם.

מקורה של היהדות לא בארץ ישראל, אך עובדה היסטורית היא שמקורה מחוץ לפלשתינה. אולם התנועה הציונית שאלה את מושגיה האינטלקטואליים כגון (ארץ ישראל, השיבה והמולדת) ומונחים דתיים אחרים מן ההלכה היהודית ואז האשימה אותם בפטריוטיות לאומית שלא הייתה קיימת מלכתחילה, וכך הפכה ארץ הקודש, שנאסר עליה לעלות, למולדת שיש להקים כמדינה מדינית.

תפיסה מיתית זו פיתחה לגיטימציה לכיבוש הציוני של פלסטין וכן זכתה לתמיכת העולם כדי להצדיק פרויקט זה. מה שקורה היום במלחמתו בעזה 2023-2024 נתפס על ידי האויב כמלחמות צודקות.

הלחימה שמנהלת ההתנגדות הפלסטינית היא, מבחינת האידיאולוגיה שלהם, פשיעה וטרור, וכי זכותו של אויב זה להגן על ביטחונו ועל ביטחון מולדתו כביכול באמצעים שונים, גם אם אינם מוסריים או אנושיים.

הוא אינו רואה במעשי טבח של אזרחים רצח עם וטיהור אתני, אלא הגנה ומלחמה צודקת. במלחמותיו בשנת הנכבה הוא אינו מכיר ברצח עם, כדברי ההיסטוריון היהודי (בני מוריס) (אנחנו מדברים על כמה פשעים לעומת רצח העם שהתרחש בבוסניה, גרמניה או סטלינגרד, אם סופרים את מספר הפשעים עד 1948, המספר לא עולה על 800 הרוגים, כשלוקחים בחשבון שמה שקרה כאן ב-1948 היה מלחמה עקובה מדם שבה איבדנו 1% מאוכלוסיית המדינה, אנחנו רואים שההתנהגות שלנו הייתה טובה).

מכאן אנו מבינים שמה שהעולם רואה במעשי הטבח שנעשו נתפס על ידי האויב כהגנה וכמלחמה צודקת, ולכן לאחר כל טבח הוא שוטף את המילים ומחליף את הטבח בהגנה.