התנועה הציונית, כפי שצוין במאמר קודם, טענה כי פלסטין, אותה כינתה “ארץ ישראל”, היא זכותם הלגיטימית של היהודים, על פי טענתה כי הם הקימו בה את ממלכותיהם ומקדשיהם. לפיכך, תנועה זו מציגה ראיות לניכוס ירושלים בפרט ופלסטין בכלל.
היא תמיד מבקשת להדגיש את ההתאגדות הדתית והלאומית היהודית של הארץ, ובתמורה היא מבקשת להפחית מחשיבותה וערכה של הליגה הערבית-מוסלמית ההיסטורית, הדתית והלאומית של ירושלים ופלסטין. היא מתעלמת מהנרטיב ההיסטורי הערבי והפלסטיני, והתעלמות זו נעשית מתוך מחשבה מכוונת.
מכאן ניתן להסביר את הסיבה למה שקרה ב-1948 במונחים של הריסה והרס של כפרים ועיירות פלסטיניות שלמות, ומה קרה למסגדים ולאתרים דתיים אסלאמיים בפרט במטרה להסתיר ציוני דרך שיחשפו את ההתעלמות המכוונת שאליה התייחסנו קודם. ראש ממשלת האויב הראשון מחק באופן שיטתי את כל הראיות הערביות שהיו קיימות בפלשתינה, ובמיוחד את העבר האסלאמי.
ביולי 2007 פורסמה כתבה בעיתון “הארץ”, שבה צוין כי פיקוד הצבא היהודי נקט ב”מדיניות מכוונת שמטרתה להרוס מסגדים”. זאת במסגרת מדיניות מחיקת הכפרים הערביים, שנותרו ריקים לאחר הנכבה ב-1948, והטיהור האתני הנלווה אליה.
מהתחקיר עולה כי מתוך 160 מסגדים שהיו קיימים בכפרים פלסטיניים נותרו רק 40, כאשר המספרים האמיתיים שנהרסו גבוהים בהרבה. ההרס הזה הוא מכוון.
כיום, במלחמתו בעזה 2023-2024, הרס צבא מדינת הכיבוש כליל כ-117 מסגדים וכ-208 באופן חלקי. המספרים גדלים ככל שהמלחמה וההרס מזדקנים. בין המסגדים שהותקפו על ידי מטוסים ברבריים נמצאים מסגדים היסטוריים כמו מסגד עומרי, בן 1,400 שנה, שהוא המסגד העתיק והעתיק ביותר בעיר עזה.
היא הרסה גם את מסגד הח’ליפים המונחים בצדק, את מסגד שיח’ שעבאן ורבים אחרים, כל זאת בפעולות מכוונות במטרה למחוק כל עבר דתי אסלאמי בארץ פלסטין ולמחוק את ההיסטוריה והציוויליזציה של הארץ הזו בנוסף למחיקת הזהות הפלסטינית והערבית-אסלאמית. לפיכך, הכוח הכובש לא רק עוסק בטיהור בני אדם, אלא גם מבקש לטהר את כל מה שקשור לערביות של פלסטין.