תנועת גוש עמוניום היא אחד התוצרים של מלחמת 67. תנועה זו עודדה התיישבות יהודית בארץ ישראל על בסיס שתי הנחות יסוד “דתיות ומעשיות” ודתיות, על פי הנרטיב המקראי, כפי שנטען על ידי מחברו, “אלוהים רוצה שהעם היהודי יחיה בארץ פלשתינה”. הפרקטיקה היא לחפש התיישבות מחשש לנסיגת התנחלויות.
מבחינה אידיאולוגית, אימוניום רואה במלחמת 67’ הרחבה של מלחמת 48’ וכי יש להגדיל ולהרחיב את גבולות המדינה כביכול.
תנועה זו קיבלה תמיכה רשמית למחצה מממשלת הליכוד לאחר עלייתה לשלטון ב-77’.
תנועה זו היא אחת התנועות הפוליטיות המרכזיות שהשפיעו על קבלת ההחלטות הפוליטיות בכוח הכובש. היא הצליחה לכפות את עמדותיה על המפה המדינית ולגבש את גישת ההתנחלות ואת אמונתה בדבר הזכות ליישב כל חלק ממה שהיא מכנה “ארץ ישראל” ולהצילו, מפני זרים, וכי נוכחותם של זרים אלה, קרי הפלסטינים, אינה חוקית ומהווה איום על מה שמכונה “הישועה”.
ארץ ישראל קדושה, והיהדות הלאומית היא מציאות גיאופוליטית, כלומר ארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי תורתו על פי טענותיו הכוזבות.
התנועה ניהלה מאבק עם ממשלות המדינה נגד נסיגה מכל חלק מהשטח הפלסטיני, וניהלה מאבק להקמת התנחלויות בשטחים הכבושים.
היא גם אימצה אידיאולוגיה בלתי חוקית ואף לקוחה מהתורה המעוותת, תוך ניצול המניע הדתי כדי לגרום ליהודים להאמין במה שהם כינו “ההבטחה האלוקית לעם ישראל”.
לפיכך, היא מאמינה שההתיישבות ביהודה ושומרון תקיים את הבטחות תורתם ותסייע בהשגת ריבונות יהודית על אדמת פלסטין. מנהיגיה ותומכיה רואים את יחסם לפלסטינים כנובע מ”הלכה”, התלויה בכוחם של היהודים לגרש פלסטינים מפלסטין.
התנועה סבורה גם כי הגברת פעילות ההתנחלות סוללת את הדרך ל”הכרה” פלסטינית במדינה הכובשת.
תנועה זו החלה בניוון והסתיימה בסוף שנות השמונים, אך ביססה אידיאולוגיה מתנחלית שיצרה מאוחר יותר את הבסיס. מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון ומפלגת הליכוד של בנימין נתניהו ירשו אג’נדה נוקשה, כולם קראו להתנחלויות, ושרון אף נחשב לאדריכל ההתנחלויות.
בנימין נתניהו, בקדנציה השנייה שלו כראש ממשלה, פתח היום בשש מלחמות בעזה, האחרונה שבהן היא מלחמת 2023-2024, ובכך הוא מיישם את החזון המשיחי המטאפיזי של גוש אימוניום, לפיו היהודים שולטים במה שהוא מכנה “הלא-אלוהים”, שההלכה היהודית שולטת ביהודים ושמלחמת נצח שוררת בין היהודים לזרים.
בשנת 2019, בראיון טלוויזיוני בתחנה עברית, אמר נתניהו כי “לעולם לא תהיה מדינה פלסטינית בניגוד למה שאומרים, זה לעולם לא יקרה”, ובכך יישם את חזונם של מנהיגי התנועה הקוראים לגירוש הפלסטינים מפלסטין.
ב-23 בנובמבר 2014 הצביעה ממשלת נתניהו על חוק המגדיר את המדינה הכובשת כמדינת לאום יהודית ולא כמדינה יהודית דמוקרטית, ובכך ממסד את אפליית הערבים הפלסטינים.
היא גם אימצה מדיניות התנחלות נרחבת בגדה המערבית, ואישררה מספר החלטות התנחלות. בתקופת שלטונו גברו הפלישות למסגד אלאקצא ועקירת פלסטינים מירושלים ומאזורים אחרים.
בשנת 2009 פתח נתניהו בקמפיינים פוליטיים ותקשורתיים מסיתים נגד הפלסטינים, דרש מהם “להכיר” במדינה הכובשת כמדינה יהודית, והצהיר כי מדינתו אינה רוצה שהערבים יהיו אזרחים או נתינים בה. בכך הוא ירש את האידיאולוגיה של גוש אימוניום, אך ההתנגדות הנציחה אידיאולוגיה זו בעזה.